1נבוכדנצר מלכא עבד צלם די־דהב רומה אמין שתין פתיה אמין שת אקימה בבקעת דורא במדינת בבל׃ 2ונבוכדנצר מלכא שלח למכנש ׀ לאחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא למתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא׃ 3באדין מתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא [וקאמין כ] (וקימין ק) לקבל צלמא די הקים נבוכדנצר׃ 4וכרוזא קרא בחיל לכון אמרין עממיא אמיא ולשניא׃ 5בעדנא די־תשמעון קל קרנא משרוקיתא [קיתרוס כ] (קתרוס ק) סבכא פסנתרין סומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא׃ 6ומן־די־לא יפל ויסגד בה־שעתא יתרמא לגוא־אתון נורא יקדתא׃ 7כל־קבל דנה בה־זמנא כדי שמעין כל־עממיא קל קרנא משרוקיתא [קיתרס כ] (קתרוס ק) שבכא פסנטרין וכל זני זמרא נפלין כל־עממיא אמיא ולשניא סגדין לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא׃

8כל־קבל דנה בה־זמנא קרבו גברין כשדאין ואכלו קרציהון די יהודיא׃ 9ענו ואמרין לנבוכדנצר מלכא מלכא לעלמין חיי׃ 10[אנתה כ] (אנת ק) מלכא שמת טעם די כל־אנש די־ישמע קל קרנא משרקיתא [קיתרס כ] (קתרוס ק) שבכא פסנתרין [וסיפניה כ] (וסופניה ק) וכל זני זמרא יפל ויסגד לצלם דהבא׃ 11ומן־די־לא יפל ויסגד יתרמא לגוא־אתון נורא יקדתא׃ 12איתי גברין יהודאין די־מנית יתהון על־עבידת מדינת בבל שדרך מישך ועבד נגו גבריא אלך לא־שמו [עליך כ] (עלך ק) מלכא טעם [לאלהיך כ] (לאלהך ק) לא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין׃ ס

13באדין נבוכדנצר ברגז וחמה אמר להיתיה לשדרך מישך ועבד נגו באדין גבריא אלך היתיו קדם מלכא׃ 14ענה נבכדנצר ואמר להון הצדא שדרך מישך ועבד נגו לאלהי לא איתיכון פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין׃ 15כען הן איתיכון עתידין די בעדנא די־תשמעון קל קרנא משרוקיתא [קיתרס כ] (קתרוס ק) שבכא פסנתרין וסומפניה וכל ׀ זני זמרא תפלון ותסגדון לצלמא די־עבדת והן לא תסגדון בה־שעתה תתרמון לגוא־אתון נורא יקדתא ומן־הוא אלה די ישיזבנכון מן־ידי׃

16ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר לא־חשחין אנחנה על־דנה פתגם להתבותך׃ 17הן איתי אלהנא די־אנחנא פלחין יכל לשיזבותנא מן־אתון נורא יקדתא ומן־ידך מלכא ישיזב׃ 18והן לא ידיע להוא־לך מלכא די לאלהיך לא־ [איתינא כ] (איתנא ק) פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא נסגד׃ ס

19באדין נבוכדנצר התמלי חמא וצלם אנפוהי [אשתנו כ] (אשתני ק) על־שדרך מישך ועבד נגו ענה ואמר למזא לאתונא חד־שבעה על די חזה למזיה׃ 20ולגברין גברי־חיל די בחילה אמר לכפתה לשדרך מישך ועבד נגו למרמא לאתון נורא יקדתא׃ 21באדין גבריא אלך כפתו בסרבליהון [פטישיהון כ] (פטשיהון ק) וכרבלתהון ולבשיהון ורמיו לגוא־אתון נורא יקדתא׃ 22כל־קבל דנה מן־די מלת מלכא מחצפה ואתונא אזה יתירא גבריא אלך די הסקו לשדרך מישך ועבד נגו קטל המון שביבא די נורא׃ 23וגבריא אלך תלתהון שדרך מישך ועבד נגו נפלו לגוא־אתון־נורא יקדתא מכפתין׃ פ

24אדין נבוכדנצר מלכא תוה וקם בהתבהלה ענה ואמר להדברוהי הלא גברין תלתא רמינא לגוא־נורא מכפתין ענין ואמרין למלכא יציבא מלכא׃ 25ענה ואמר הא־אנה חזה גברין ארבעה שרין מהלכין בגוא־נורא וחבל לא־איתי בהון ורוה די [רביעיא כ] (רביעאה ק) דמה לבר־אלהין׃ ס 26באדין קרב נבוכדנצר לתרע אתון נורא יקדתא ענה ואמר שדרך מישך ועבד־נגו עבדוהי די־אלהא [עליא כ] (עלאה ק) פקו ואתו באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן־גוא נורא׃ 27ומתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא והדברי מלכא חזין לגבריא אלך די לא־שלט נורא בגשמהון ושער ראשהון לא התחרך וסרבליהון לא שנו וריח נור לא עדת בהון׃

28ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון די־שדרך מישך ועבד נגו די־שלח מלאכה ושיזב לעבדוהי די התרחצו עלוהי ומלת מלכא שניו ויהבו [גשמיהון כ] (גשמהון ק) די לא־יפלחון ולא־יסגדון לכל־אלה להן לאלההון׃ 29ומני שים טעם די כל־עם אמה ולשן די־יאמר [שלה כ] (שלו ק) על אלההון די־שדרך מישך ועבד נגוא הדמין יתעבד וביתה נולי ישתוה כל־קבל די לא איתי אלה אחרן די־יכל להצלה כדנה׃ 30באדין מלכא הצלח לשדרך מישך ועבד נגו במדינת בבל׃ פ