1נבוכדנצר מלכא לכל־עממיא אמיא ולשניא די־ [דארין כ] (דירין ק) בכל־ארעא שלמכון ישגא׃ 2אתיא ותמהיא די עבד עמי אלהא [עליא כ] (עלאה ק) שפר קדמי להחויה׃

3אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכותה מלכות עלם ושלטנה עם־דר ודר׃

4אנה נבוכדנצר שלה הוית בביתי ורענן בהיכלי׃ 5חלם חזית וידחלנני והרהרין על־משכבי וחזוי ראשי יבהלנני׃ 6ומני שים טעם להנעלה קדמי לכל חכימי בבל די־פשר חלמא יהודענני׃ 7באדין [עללין כ] (עלין ק) חרטמיא אשפיא [כשדיא כ] (כשדאי ק) וגזריא וחלמא אמר אנה קדמיהון ופשרה לא־מהודעין לי׃ 8ועד אחרין על קדמי דניאל די־שמה בלטשאצר כשם אלהי ודי רוח־אלהין קדישין בה וחלמא קדמוהי אמרת׃ 9בלטשאצר רב חרטמיא די ׀ אנה ידעת די רוח אלהין קדישין בך וכל־רז לא־אנס לך חזוי חלמי די־חזית ופשרה אמר׃

10וחזוי ראשי על־משכבי חזה הוית ואלו אילן בגוא ארעא ורומה שגיא׃

11רבה אילנא ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לסוף כל־ארעא׃

12עפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא־בה תחתוהי תטלל ׀ חיות ברא ובענפוהי [ידרון כ] (ידורן ק) צפרי שמיא ומנה יתזין כל־בשרא׃

13חזה הוית בחזוי ראשי על־משכבי ואלו עיר וקדיש מן־שמיא נחת׃

14קרא בחיל וכן אמר גדו אילנא וקצצו ענפוהי אתרו עפיה ובדרו אנבה תנד חיותא מן־תחתוהי וצפריא מן־ענפוהי׃

15ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די־פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם־חיותא חלקה בעשב ארעא׃

16לבבה מן־ [אנושא כ] (אנשא ק) ישנון ולבב חיוה יתיהב לה ושבעה עדנין יחלפון עלוהי׃

17בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא עד־דברת די ינדעון חייא די־שליט [עליא כ] (עלאה ק) במלכות [אנושא כ] (אנשא ק) ולמן־די יצבא יתננה ושפל אנשים יקים [עליה כ] (עלה׃ ק)

18דנה חלמא חזית אנה מלכא נבוכדנצר [ואנתה כ] (ואנת ק) בלטשאצר פשרא ׀ אמר כל־קבל די ׀ כל־חכימי מלכותי לא־יכלין פשרא להודעתני [ואנתה כ] (ואנת ק) כהל די רוח־אלהין קדישין בך׃

19אדין דניאל די־שמה בלטשאצר אשתומם כשעה חדה ורעינהי יבהלנה ענה מלכא ואמר בלטשאצר חלמא ופשרא אל־יבהלך ענה בלטשאצר ואמר [מראי כ] (מרי ק) חלמא [לשנאיך כ] (לשנאך ק) ופשרה [לעריך כ] (לערך ׃ ק) 20אילנא די חזית די רבה ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לכל־ארעא׃ 21ועפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא־בה תחתוהי תדור חיות ברא ובענפוהי ישכנן צפרי שמיא׃ 22[אנתה כ] (אנת־הוא ק) מלכא די רבית ותקפת ורבותך רבת ומטת לשמיא ושלטנך לסוף ארעא׃ 23ודי חזה מלכא עיר וקדיש נחת ׀ מן־שמיא ואמר גדו אילנא וחבלוהי ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די־פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם־חיות ברא חלקה עד די־שבעה עדנין יחלפון עלוהי׃ 24דנה פשרא מלכא וגזרת [עליא כ] (עלאה ק) היא די מטת על־ [מראי כ] (מרי ק) מלכא׃ 25ולך טרדין מן־אנשא ועם־חיות ברא להוה מדרך ועשבא כתורין ׀ לך יטעמון ומטל שמיא לך מצבעין ושבעה עדנין יחלפון [עליך כ] (עלך ק) עד די־תנדע די־שליט [עליא כ] (עלאה ק) במלכות אנשא ולמן־די יצבא יתננה׃ 26ודי אמרו למשבק עקר שרשוהי די אילנא מלכותך לך קימה מן־די תנדע די שלטן שמיא׃ 27להן מלכא מלכי ישפר [עליך כ] (עלך ק) [וחטיך כ] (וחטאך ק) בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוא ארכה לשלותך׃

28כלא מטא על־נבוכדנצר מלכא׃ פ 29לקצת ירחין תרי־עשר על־היכל מלכותא די בבל מהלך הוה׃ 30ענה מלכא ואמר הלא דא־היא בבל רבתא די־אנה בניתה לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי׃ 31עוד מלתא בפם מלכא קל מן־שמיא נפל לך אמרין נבוכדנצר מלכא מלכותה עדת מנך׃ 32ומן־אנשא לך טרדין ועם־חיות ברא מדרך עשבא כתורין לך יטעמון ושבעה עדנין יחלפון [עליך כ] (עלך ק) עד די־תנדע די־שליט [עליא כ] (עלאה ק) במלכות אנשא ולמן־די יצבא יתננה׃ 33בה־שעתא מלתא ספת על־נבוכדנצר ומן־אנשא טריד ועשבא כתורין יאכל ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די שערה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין׃

34ולקצת יומיה אנה נבוכדנצר עיני ׀ לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב [ולעליא כ] (ולעלאה ק) ברכת ולחי עלמא שבחת והדרת די שלטנה שלטן עלם ומלכותה עם־דר ודר׃

35וכל־ [דארי כ] (דירי ק) ארעא כלה חשיבין וכמצביה עבד בחיל שמיא [ודארי כ] (ודירי ק) ארעא ולא איתי די־ימחא בידה ויאמר לה מה עבדת׃

36בה־זמנא מנדעי ׀ יתוב עלי וליקר מלכותי הדרי וזוי יתוב עלי ולי הדברי ורברבני יבעון ועל־מלכותי התקנת ורבו יתירה הוספת לי׃ 37כען אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל־מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה׃ פ