1ויהי כאשר־תמו כל־הגוי לעבור את־הירדן פ ויאמר יהוה אל־יהושע לאמר׃ 2קחו לכם מן־העם שנים עשר אנשים איש־אחד איש־אחד משבט׃ 3וצוו אותם לאמר שאו־לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים הכין שתים־עשרה אבנים והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר־תלינו בו הלילה׃ ס 4ויקרא יהושע אל־שנים העשר איש אשר הכין מבני ישראל איש־אחד איש־אחד משבט׃ 5ויאמר להם יהושע עברו לפני ארון יהוה אלהיכם אל־תוך הירדן והרימו לכם איש אבן אחת על־שכמו למספר שבטי בני־ישראל׃ 6למען תהיה זאת אות בקרבכם כי־ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם׃ 7ואמרתם להם אשר נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית־יהוה בעברו בירדן נכרתו מי הירדן והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישראל עד־עולם׃

8ויעשו־כן בני־ישראל כאשר צוה יהושע וישאו שתי־עשרה אבנים מתוך הירדן כאשר דבר יהוה אל־יהושע למספר שבטי בני־ישראל ויעברום עמם אל־המלון וינחום שם׃ 9ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן תחת מצב רגלי הכהנים נשאי ארון הברית ויהיו שם עד היום הזה׃ 10והכהנים נשאי הארון עמדים בתוך הירדן עד תם כל־הדבר אשר־צוה יהוה את־יהושע לדבר אל־העם ככל אשר־צוה משה את־יהושע וימהרו העם ויעברו׃ 11ויהי כאשר־תם כל־העם לעבור ויעבר ארון־יהוה והכהנים לפני העם׃ 12ויעברו בני־ראובן ובני־גד וחצי שבט המנשה חמשים לפני בני ישראל כאשר דבר אליהם משה׃ 13כארבעים אלף חלוצי הצבא עברו לפני יהוה למלחמה אל ערבות יריחו׃ ס

14ביום ההוא גדל יהוה את־יהושע בעיני כל־ישראל ויראו אתו כאשר יראו את־משה כל־ימי חייו׃ פ

15ויאמר יהוה אל־יהושע לאמר׃ 16צוה את־הכהנים נשאי ארון העדות ויעלו מן־הירדן׃ 17ויצו יהושע את־הכהנים לאמר עלו מן־הירדן׃ 18ויהי [בעלות כ] (כעלות ק) הכהנים נשאי ארון ברית־יהוה מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישבו מי־הירדן למקומם וילכו כתמול־שלשום על־כל־גדותיו׃

19והעם עלו מן־הירדן בעשור לחדש הראשון ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו׃ 20ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן־הירדן הקים יהושע בגלגל׃ 21ויאמר אל־בני ישראל לאמר אשר ישאלון בניכם מחר את־אבותם לאמר מה האבנים האלה׃ 22והודעתם את־בניכם לאמר ביבשה עבר ישראל את־הירדן הזה׃ 23אשר־הוביש יהוה אלהיכם את־מי הירדן מפניכם עד־עברכם כאשר עשה יהוה אלהיכם לים־סוף אשר־הוביש מפנינו עד־עברנו׃ 24למען דעת כל־עמי הארץ את־יד יהוה כי חזקה היא למען יראתם את־יהוה אלהיכם כל־הימים׃ ס