1למנצח אל־ששנים עדות לאסף מזמור׃ רעה ישראל ׀ האזינה נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה׃ 2לפני אפרים ׀ ובנימן ומנשה עוררה את־גבורתך ולכה לישעתה לנו׃ 3אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה׃ 4יהוה אלהים צבאות עד־מתי עשנת בתפלת עמך׃ 5האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃ 6תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו־למו׃ 7אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה׃ 8גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה׃ 9פנית לפניה ותשרש רשיה ותמלא־ארץ׃ 10כסו הרים צלה וענפיה ארזי־אל׃ 11תשלח קצירה עד־ים ואל־נהר יונקותיה׃ 12למה פרצת גדריה וארוה כל־עברי דרך׃ 13יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה׃ 14אלהים צבאות שוב־נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת׃ 15וכנה אשר־נטעה ימינך ועל־בן אמצתה לך׃ 16שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו׃ 17תהי־ידך על־איש ימינך על־בן־אדם אמצת לך׃ 18ולא־נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא׃ 19יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה׃ |
    |