1ותשא כל־העדה ויתנו את־קולם ויבכו העם בלילה ההוא׃ 2וילנו על־משה ועל־אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל־העדה לו־מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו־מתנו׃ 3ולמה יהוה מביא אתנו אל־הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה׃ 4ויאמרו איש אל־אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה׃

5ויפל משה ואהרן על־פניהם לפני כל־קהל עדת בני ישראל׃ 6ויהושע בן־נון וכלב בן־יפנה מן־התרים את־הארץ קרעו בגדיהם׃ 7ויאמרו אל־כל־עדת בני־ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד׃ 8אם־חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל־הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר־הוא זבת חלב ודבש׃ 9אך ביהוה אל־תמרדו ואתם אל־תיראו את־עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל־תיראם׃ 10ויאמרו כל־העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל־כל־בני ישראל׃ פ

11ויאמר יהוה אל־משה עד־אנה ינאצני העם הזה ועד־אנה לא־יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו׃ 12אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי־גדול ועצום ממנו׃

13ויאמר משה אל־יהוה ושמעו מצרים כי־העלית בכחך את־העם הזה מקרבו׃ 14ואמרו אל־יושב הארץ הזאת שמעו כי־אתה יהוה בקרב העם הזה אשר־עין בעין נראה ׀ אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה׃ 15והמתה את־העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר־שמעו את־שמעך לאמר׃ 16מבלתי יכלת יהוה להביא את־העם הזה אל־הארץ אשר־נשבע להם וישחטם במדבר׃ 17ועתה יגדל־נא כח אדני כאשר דברת לאמר׃ 18יהוה ארך אפים ורב־חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על־בנים על־שלשים ועל־רבעים׃ 19סלח־נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד־הנה׃

20ויאמר יהוה סלחתי כדברך׃ 21ואולם חי־אני וימלא כבוד־יהוה את־כל־הארץ׃ 22כי כל־האנשים הראים את־כבדי ואת־אתתי אשר־עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי׃ 23אם־יראו את־הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל־מנאצי לא יראוה׃ 24ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל־הארץ אשר־בא שמה וזרעו יורשנה׃ 25והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים־סוף׃ פ

26וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃ 27עד־מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את־תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי׃ 28אמר אלהם חי־אני נאם־יהוה אם־לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם׃ 29במדבר הזה יפלו פגריכם וכל־פקדיכם לכל־מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי׃ 30אם־אתם תבאו אל־הארץ אשר נשאתי את־ידי לשכן אתכם בה כי אם־כלב בן־יפנה ויהושע בן־נון׃ 31וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את־הארץ אשר מאסתם בה׃ 32ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה׃ 33ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את־זנותיכם עד־תם פגריכם במדבר׃ 34במספר הימים אשר־תרתם את־הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את־עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את־תנואתי׃ 35אני יהוה דברתי אם־לא ׀ זאת אעשה לכל־העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו׃

36והאנשים אשר־שלח משה לתור את־הארץ וישבו [וילונו כ] (וילינו ק) עליו את־כל־העדה להוציא דבה על־הארץ׃ 37וימתו האנשים מוצאי דבת־הארץ רעה במגפה לפני יהוה׃ 38ויהושע בן־נון וכלב בן־יפנה חיו מן־האנשים ההם ההלכים לתור את־הארץ׃

39וידבר משה את־הדברים האלה אל־כל־בני ישראל ויתאבלו העם מאד׃

40וישכמו בבקר ויעלו אל־ראש־ההר לאמר הננו ועלינו אל־המקום אשר־אמר יהוה כי חטאנו׃ 41ויאמר משה למה זה אתם עברים את־פי יהוה והוא לא תצלח׃ 42אל־תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃ 43כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי־על־כן שבתם מאחרי יהוה ולא־יהיה יהוה עמכם׃ 44ויעפלו לעלות אל־ראש ההר וארון ברית־יהוה ומשה לא־משו מקרב המחנה׃ 45וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד־החרמה׃ פ