1ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃

2הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה׃

3קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל־אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם־יהוה׃ פ

4שמעו דבר־יהוה בית יעקב וכל־משפחות בית ישראל׃

5כה ׀ אמר יהוה מה־מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו׃

6ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא־עבר בה איש ולא־ישב אדם שם׃

7ואביא אתכם אל־ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את־ארצי ונחלתי שמתם לתועבה׃

8הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא־יועלו הלכו׃

9לכן עד אריב אתכם נאם־יהוה ואת־בני בניכם אריב׃

10כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת׃

11ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל׃

12שמו שמים על־זאת ושערו חרבו מאד נאם־יהוה׃

13כי־שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור ׀ מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא־יכלו המים׃

14העבד ישראל אם־יליד בית הוא מדוע היה לבז׃

15עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו [נצתה כ] (נצתו ק) מבלי ישב׃

16גם־בני־נף [ותחפנס כ] (ותחפנחס ק) ירעוך קדקד׃

17הלוא־זאת תעשה־לך עזבך את־יהוה אלהיך בעת מוליכך בדרך׃

18ועתה מה־לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה־לך לדרך אשור לשתות מי נהר׃

19תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי־רע ומר עזבך את־יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם־אדני יהוה צבאות׃

20כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרתיך ותאמרי לא [אעבד כ] (אעבור ק) כי על־כל־גבעה גבהה ותחת כל־עץ רענן את צעה זנה׃

21ואנכי נטעתיך שרק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה׃

22כי אם־תכבסי בנתר ותרבי־לך ברית נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה׃

23איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי ראי דרכך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה׃

24פרה ׀ למד מדבר באות [נפשו כ] (נפשה ק) שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל־מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה׃

25מנעי רגלך מיחף [וגורנך כ] (וגרונך ק) מצמאה ותאמרי נואש לוא כי־אהבתי זרים ואחריהם אלך׃

26כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם׃

27אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את [ילדתני כ] (ילדתנו ק) כי־פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו׃

28ואיה אלהיך אשר עשית לך יקומו אם־יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה׃ ס

29למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם־יהוה׃

30לשוא הכיתי את־בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית׃

31הדור אתם ראו דבר־יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו לוא־נבוא עוד אליך׃

32התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר׃

33מה־תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את־הרעות [למדתי כ] (למדת ק) את־דרכיך׃

34גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא־במחתרת מצאתים כי על־כל־אלה׃

35ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על־אמרך לא חטאתי׃

36מה־תזלי מאד לשנות את־דרכך גם ממצרים תבושי כאשר־בשת מאשור׃

37גם מאת זה תצאי וידיך על־ראשך כי־מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם׃