1חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בצפרן שמיר חרושה על־לוח לבם ולקרנות מזבחותיכם׃ 2כזכר בניהם מזבחותם ואשריהם על־עץ רענן על גבעות הגבהות׃ 3הררי בשדה חילך כל־אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל־גבוליך׃ 4ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את־איביך בארץ אשר לא־ידעת כי־אש קדחתם באפי עד־עולם תוקד׃ ס 5כה ׀ אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן־יהוה יסור לבו׃ 6והיה כערער בערבה ולא יראה כי־יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב׃ ס 7ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו׃ 8והיה כעץ ׀ שתול על־מים ועל־יובל ישלח שרשיו ולא [ירא כ] (יראה ק) כי־יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי׃ 9עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו׃ 10אני יהוה חקר לב בחן כליות ולתת לאיש [כדרכו כ] (כדרכיו ק) כפרי מעלליו׃ ס 11קרא דגר ולא ילד עשה עשר ולא במשפט בחצי [ימו כ] (ימיו ק) יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל׃ 12כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו׃ 13מקוה ישראל יהוה כל־עזביך יבשו [יסורי כ] (וסורי ק) בארץ יכתבו כי עזבו מקור מים־חיים את־יהוה׃ ס 14רפאני יהוה וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה׃ 15הנה־המה אמרים אלי איה דבר־יהוה יבוא נא׃ 16ואני לא־אצתי ׀ מרעה אחריך ויום אנוש לא התאויתי אתה ידעת מוצא שפתי נכח פניך היה׃ 17אל־תהיה־לי למחתה מחסי־אתה ביום רעה׃ 18יבשו רדפי ואל־אבשה אני יחתו המה ואל־אחתה אני הביא עליהם יום רעה ומשנה שברון שברם׃ ס 19כה־אמר יהוה אלי הלך ועמדת בשער בני־ [עם כ] (העם ק) אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו ובכל שערי ירושלם׃ 20ואמרת אליהם שמעו דבר־יהוה מלכי יהודה וכל־יהודה וכל ישבי ירושלם הבאים בשערים האלה׃ ס 21כה אמר יהוה השמרו בנפשותיכם ואל־תשאו משא ביום השבת והבאתם בשערי ירושלם׃ 22ולא־תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל־מלאכה לא תעשו וקדשתם את־יום השבת כאשר צויתי את־אבותיכם׃ 23ולא שמעו ולא הטו את־אזנם ויקשו את־ערפם לבלתי [שומע כ] (שמוע ק) ולבלתי קחת מוסר׃ 24והיה אם־שמע תשמעון אלי נאם־יהוה לבלתי ׀ הביא משא בשערי העיר הזאת ביום השבת ולקדש את־יום השבת לבלתי עשות־ [בה כ] (בו ק) כל־מלאכה׃ 25ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ׀ ושרים ישבים על־כסא דוד רכבים ׀ ברכב ובסוסים המה ושריהם איש יהודה וישבי ירושלם וישבה העיר־הזאת לעולם׃ 26ובאו מערי־יהודה ומסביבות ירושלם ומארץ בנימן ומן־השפלה ומן־ההר ומן־הנגב מבאים עולה וזבח ומנחה ולבונה ומבאי תודה בית יהוה׃ 27ואם־לא תשמעו אלי לקדש את־יום השבת ולבלתי ׀ שאת משא ובא בשערי ירושלם ביום השבת והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלם ולא תכבה׃ פ |