1עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי ׀ בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש כי לא יוסיף יבא־בך עוד ערל וטמא׃

2התנערי מעפר קומי שבי ירושלם [התפתחו כ] (התפתחי ק) מוסרי צוארך שביה בת־ציון׃ ס

3כי־כה אמר יהוה חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו׃ 4כי כה אמר אדני יהוה מצרים ירד־עמי בראשנה לגור שם ואשור באפס עשקו׃ 5ועתה [מי־לי־ כ] (מה־לי־פה ק) נאם־יהוה כי־לקח עמי חנם [משלו כ] (משליו ק) יהילילו נאם־יהוה ותמיד כל־היום שמי מנאץ׃ 6לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא כי־אני־הוא המדבר הנני׃

7מה־נאוו על־ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אמר לציון מלך אלהיך׃

8קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב יהוה ציון׃

9פצחו רננו יחדו חרבות ירושלם כי־נחם יהוה עמו גאל ירושלם׃

10חשף יהוה את־זרוע קדשו לעיני כל־הגוים וראו כל־אפסי־ארץ את ישועת אלהינו׃ ס

11סורו סורו צאו משם טמא אל־תגעו צאו מתוכה הברו נשאי כלי יהוה׃

12כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי־הלך לפניכם יהוה ומאספכם אלהי ישראל׃ ס

13הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד׃

14כאשר שממו עליך רבים כן־משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם׃

15כן יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא־ספר להם ראו ואשר לא־שמעו התבוננו׃