1בשנת שתים לדריוש המלך בחדש הששי ביום אחד לחדש היה דבר־יהוה ביד־חגי הנביא אל־זרבבל בן־שאלתיאל פחת יהודה ואל־יהושע בן־יהוצדק הכהן הגדול לאמר׃ 2כה אמר יהוה צבאות לאמר העם הזה אמרו לא עת־בא עת־בית יהוה להבנות׃ פ 3ויהי דבר־יהוה ביד־חגי הנביא לאמר׃ 4העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב׃ 5ועתה כה אמר יהוה צבאות שימו לבבכם על־דרכיכם׃ 6זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין־לשבעה שתו ואין־לשכרה לבוש ואין־לחם לו והמשתכר משתכר אל־צרור נקוב׃ פ 7כה אמר יהוה צבאות שימו לבבכם על־דרכיכם׃ 8עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית וארצה־בו [ואכבד כ] (ואכבדה ק) אמר יהוה׃ 9פנה אל־הרבה והנה למעט והבאתם הבית ונפחתי בו יען מה נאם יהוה צבאות יען ביתי אשר־הוא חרב ואתם רצים איש לביתו׃ 10על־כן עליכם כלאו שמים מטל והארץ כלאה יבולה׃ 11ואקרא חרב על־הארץ ועל־ההרים ועל־הדגן ועל־התירוש ועל־היצהר ועל אשר תוציא האדמה ועל־האדם ועל־הבהמה ועל כל־יגיע כפים׃ ס 12וישמע זרבבל ׀ בן־שלתיאל ויהושע בן־יהוצדק הכהן הגדול וכל ׀ שארית העם בקול יהוה אלהיהם ועל־דברי חגי הנביא כאשר שלחו יהוה אלהיהם וייראו העם מפני יהוה׃ 13ויאמר חגי מלאך יהוה במלאכות יהוה לעם לאמר אני אתכם נאם־יהוה׃ 14ויער יהוה את־רוח זרבבל בן־שלתיאל פחת יהודה ואת־רוח יהושע בן־יהוצדק הכהן הגדול ואת־רוח כל שארית העם ויבאו ויעשו מלאכה בבית־יהוה צבאות אלהיהם׃ פ 15ביום עשרים וארבעה לחדש בששי בשנת שתים לדריוש המלך׃ |
    |