1וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני־קדם׃ 2וירא והנה באר בשדה והנה־שם שלשה עדרי־צאן רבצים עליה כי מן־הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על־פי הבאר׃ 3ונאספו־שמה כל־העדרים וגללו את־האבן מעל פי הבאר והשקו את־הצאן והשיבו את־האבן על־פי הבאר למקמה׃ 4ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃ 5ויאמר להם הידעתם את־לבן בן־נחור ויאמרו ידענו׃ 6ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם־הצאן׃ 7ויאמר הן עוד היום גדול לא־עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃ 8ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל־העדרים וגללו את־האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃ 9עודנו מדבר עמם ורחל ׀ באה עם־הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃ 10ויהי כאשר ראה יעקב את־רחל בת־לבן אחי אמו ואת־צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את־האבן מעל פי הבאר וישק את־צאן לבן אחי אמו׃ 11וישק יעקב לרחל וישא את־קלו ויבך׃ 12ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן־רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃ 13ויהי כשמע לבן את־שמע ׀ יעקב בן־אחתו וירץ לקראתו ויחבק־לו וינשק־לו ויביאהו אל־ביתו ויספר ללבן את כל־הדברים האלה׃ 14ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃ 15ויאמר לבן ליעקב הכי־אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה־משכרתך׃ 16וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃ 17ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת־תאר ויפת מראה׃ 18ויאהב יעקב את־רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃ 19ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃ 20ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃ 21ויאמר יעקב אל־לבן הבה את־אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃ 22ויאסף לבן את־כל־אנשי המקום ויעש משתה׃ 23ויהי בערב ויקח את־לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃ 24ויתן לבן לה את־זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃ 25ויהי בבקר והנה־הוא לאה ויאמר אל־לבן מה־זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃ 26ויאמר לבן לא־יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃ 27מלא שבע זאת ונתנה לך גם־את־זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע־שנים אחרות׃ 28ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן־לו את־רחל בתו לו לאשה׃ 29ויתן לבן לרחל בתו את־בלהה שפחתו לה לשפחה׃ 30ויבא גם אל־רחל ויאהב גם־את־רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע־שנים אחרות׃ 31וירא יהוה כי־שנואה לאה ויפתח את־רחמה ורחל עקרה׃ 32ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי־ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃ 33ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי־שמע יהוה כי־שנואה אנכי ויתן־לי גם־את־זה ותקרא שמו שמעון׃ 34ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי־ילדתי לו שלשה בנים על־כן קרא־שמו לוי׃ 35ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את־יהוה על־כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃ |