1כי־יקח איש אשה ובעלה והיה אם־לא תמצא־חן בעיניו כי־מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו׃ 2ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש־אחר׃ 3ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר־לקחה לו לאשה׃ 4לא־יוכל בעלה הראשון אשרש־לחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי־תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את־הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃ ס

5כי־יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא־יעבר עליו לכל־דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את־אשתו אשר־לקח׃ ס

6לא־יחבל רחים ורכב כי־נפש הוא חבל׃ ס

7כי־ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר־בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך׃

8השמר בנגע־הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר־יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות׃ ס 9זכור את אשר־עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים׃ ס

10כי־תשה ברעך משאת מאומה לא־תבא אל־ביתו לעבט עבטו׃ 11בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את־העבוט החוצה׃ 12ואם־איש עני הוא לא תשכב בעבטו׃ 13השב תשיב לו את־העבוט כבא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך׃ ס

14לא־תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך׃ 15ביומו תתן שכרו ולא־תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את־נפשו ולא־יקרא עליך אל־יהוה והיה בך חטא׃ ס

16לא־יומתו אבות על־בנים ובנים לא־יומתו על־אבות איש בחטאו יומתו׃ ס

17לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה׃ 18וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על־כן אנכי מצוך לעשות את־הדבר הזה׃ ס

19כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך׃ 20כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃ ס

21כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃ 22וזכרת כי־עבד היית בארץ מצרים על־כן אנכי מצוך לעשות את־הדבר הזה׃ ס