1הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל׃ 2עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת־פלשתים הטובים מן־הממלכות האלה אם־רב גבולם מגבלכם׃ 3המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס׃ 4השכבים על־מטות שן וסרחים על־ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק׃ 5הפרטים על־פי הנבל כדויד חשבו להם כלי־שיר׃ 6השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על־שבר יוסף׃ 7לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים׃ פ 8נשבע אדני יהוה בנפשו נאם־יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את־גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה׃ 9והיה אם־יותרו עשרה אנשים בבית אחד ומתו׃ 10ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן־הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה׃ 11כי־הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים׃ 12הירצון בסלע סוסים אם־יחרוש בבקרים כי־הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה׃ 13השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים׃ 14כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם־יהוה אלהי הצבאות גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד־נחל הערבה׃ ס |
    |