1מה־יפו פעמיך בנעלים בת־נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן׃ 2שררך אגן הסהר אל־יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים׃ 3שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה׃ 4צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על־שער בת־רבים אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק׃ 5ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים׃ 6מה־יפית ומה־נעמת אהבה בתענוגים׃ 7זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות׃ 8אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו־נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים׃ 9וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים׃ 10אני לדודי ועלי תשוקתו׃ ס 11לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים׃ 12נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את־דדי לך׃ 13 הדודאים נתנו־ריח ועל־פתחינו כל־מגדים חדשים גם־ישנים דודי צפנתי לך׃ |
    |