1וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ 2דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם איש או־אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה׃ 3מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל־משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל׃ 4כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד־זג לא יאכל׃

5כל־ימי נדר נזרו תער לא־יעבר על־ראשו עד־מלאת הימם אשר־יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו׃

6כל־ימי הזירו ליהוה על־נפש מת לא יבא׃ 7לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא־יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על־ראשו׃ 8כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה׃

9וכי־ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו׃ 10וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל־הכהן אל־פתח אהל מועד׃ 11ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על־הנפש וקדש את־ראשו ביום ההוא׃ 12והזיר ליהוה את־ימי נזרו והביא כבש בן־שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו׃

13וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל־פתח אהל מועד׃ 14והקריב את־קרבנו ליהוה כבש בן־שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת־שנתה תמימה לחטאת ואיל־אחד תמים לשלמים׃ 15וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם׃ 16והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את־חטאתו ואת־עלתו׃ 17ואת־האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את־מנחתו ואת־נסכו׃ 18וגלח הנזיר פתח אהל מועד את־ראש נזרו ולקח את־שער ראש נזרו ונתן על־האש אשר־תחת זבח השלמים׃ 19ולקח הכהן את־הזרע בשלה מן־האיל וחלת מצה אחת מן־הסל ורקיק מצה אחד ונתן על־כפי הנזיר אחר התגלחו את־נזרו׃ 20והניף אותם הכהן ׀ תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין׃

21זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על־נזרו מלבד אשר־תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו׃ פ

22וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ 23דבר אל־אהרן ואל־בניו לאמר כה תברכו את־בני ישראל אמור להם׃ ס

24יברכך יהוה וישמרך׃ ס

25יאר יהוה ׀ פניו אליך ויחנך׃ ס

26ישא יהוה ׀ פניו אליך וישם לך שלום׃ ס

27ושמו את־שמי על־בני ישראל ואני אברכם׃ פ