1משא נינוה ספר חזון נחום האלקשי׃ 2אל קנוא ונקם יהוה נקם יהוה ובעל חמה נקם יהוה לצריו ונוטר הוא לאיביו׃ 3יהוה ארך אפים [וגדול־ כ] (וגדל־כח ק) ונקה לא ינקה יהוה בסופה ובשערה דרכו וענן אבק רגליו׃ 4גוער בים ויבשהו וכל־הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל׃ 5הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל־ישבי בה׃ 6לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו׃ 7טוב יהוה למעוז ביום צרה וידע חסי בו׃ 8ובשטף עבר כלה יעשה מקומה ואיביו ירדף־חשך ׃ 9מה־תחשבון אל־יהוה כלה הוא עשה לא־תקום פעמים צרה׃ 10כי עד־סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא׃ 11ממך יצא חשב על־יהוה רעה יעץ בליעל׃ ס 12כה ׀ אמר יהוה אם־שלמים וכן רבים וכן נגזו ועבר וענתך לא אענך עוד׃ 13ועתה אשבר מטהו מעליך ומוסרתיך אנתק׃ 14וצוה עליך יהוה לא־יזרע משמך עוד מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה אשים קברך כי קלות׃ פ 15הנה על־ההרים רגלי מבשר משמיע שלום חגי יהודה חגיך שלמי נדריך כי לא יוסיף עוד [לעבור־ כ] (לעבר־בך ק) בליעל כלה נכרת׃ |