1ויען אליהוא ויאמר׃ 2שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי׃ 3כי־אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל׃ 4משפט נבחרה־לנו נדעה בינינו מה־טוב׃ 5כי־אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי׃ 6על־משפטי אכזב אנוש חצי בלי־פשע׃ 7מי־גבר כאיוב ישתה־לעג כמים׃ 8וארח לחברה עם־פעלי און וללכת עם־אנשי־רשע׃ 9כי־אמר לא יסכן־גבר ברצתו עם־אלהים׃ 10לכן ׀ אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול׃ 11כי פעל אדם ישלם־לו וכארח איש ימצאנו׃ 12אף־אמנם אל לא־ירשיע ושדי לא־יעות משפט׃ 13מי־פקד עליו ארצה ומי ם תבל כלה׃ 14אם־ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃ 15יגוע כל־בשר יחד ואדם על־עפר ישוב׃ 16ואם־בינה שמעה־זאת האזינה לקול מלי׃ 17האף שונא משפט יחבוש ואם־צדיק כביר תרשיע׃ 18האמר למלך בליעל רשע אל־נדיבים׃ 19אשר לא־נשא ׀ פני שרים ולא נכר־שוע לפני־דל כי־מעשה ידיו כלם׃ 20רגע ׀ ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד׃ 21כי־עיניו על־דרכי־איש וכל־צעדיו יראה׃ 22אין־חשך ואין צלמות להסתר ם פעלי און׃ 23כי לא על־איש ישים עוד להלך אל־אל במשפט׃ 24ירע כבירים לא־חקר ויעמד אחרים תחתם׃ 25לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו׃ 26תחת־רשעים ספקם במקום ראים׃ 27אשר על־כן סרו מאחריו וכל־דרכיו לא השכילו׃ 28להביא עליו צעקת־דל וצעקת עניים ישמע׃ 29והוא ישקט ׀ ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל־גוי ועל־אדם יחד׃ 30ממלך אדם חנף ממקשי עם׃ 31כי־אל־אל האמר נשאתי לא אחבל׃ 32בלעדי אחזה אתה הרני אם־עול פעלתי לא אסיף׃ 33המעמך ישלמנה כי־מאסת כי־אתה תבחר ולא־אני ומה־ידעת דבר׃ 34אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי׃ 35איוב לא־בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל׃ 36אבי יבחן איוב עד־נצח על־תשבת באנשי־און׃ 37כי יסיף על־חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל׃ ס |
    |