1וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את־איוב כי הוא צדיק בעיניו׃ פ 2ויחר אף ׀ אליהוא בן־ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על־צדקו נפשו מאלהים׃ 3ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא־מצאו מענה וירשיעו את־איוב׃ 4ואליהו חכה את־איוב בדברים כי זקנים־המה ממנו לימים׃ 5וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃ פ 6ויען ׀ אליהוא בן־ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על־כן זחלתי ואירא ׀ מחות דעי אתכם׃ 7אמרתי ימים ידברו ורב נים ידיעו חכמה׃ 8אכן רוח־היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃ 9לא־רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃ 10לכן אמרתי שמעה־לי אחוה דעי אף־אני׃ 11הן הוחלתי לדבריכם אזין עד־תבונתיכם עד־תחקרון מלין׃ 12ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃ 13פן־תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא־איש׃ 14ולא־ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃ 15חתו לא־ענו עוד העתיקו מהם מלים׃ 16והוחלתי כי־לא ידברו כי עמדו לא־ענו עוד׃ 17אענה אף־אני חלקי אחוה דעי אף־אני׃ 18כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני׃ 19הנה־בטני כיין לא־יפתח כאבות חדשים יבקע׃ 20אדברה וירוח־לי אפתח שפתי ואענה׃ 21אל־נא אשא פני־איש ואל־אדם לא אכנה׃ 22כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני׃ |
    |