1ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃

2חי־אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי׃

3כי־כל־עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי׃

4אם־תדברנה שפתי עולה ולשוני אם־יהגה רמיה׃

5חלילה לי אם־אצדיק אתכם עד־אגוע לא־אסיר תמתי ממני׃

6בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא־יחרף לבבי מימי׃

7יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול׃

8כי מה־תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו׃

9הצעקתו ישמע ׀ אל כי־תבוא עליו צרה׃

10אם־על־שדי יתענג יקרא אלוה בכל־עת׃

11אורה אתכם ביד־אל אשר עםש־די לא אכחד׃

12הן־אתם כלכם חזיתם ולמה־זה הבל תהבלו׃

13זה ׀ חלק־אדם רשע ׀ עם־אל ונחלת עריצים משדי יקחו׃

14אם־ירבו בניו למו־חרב וצאצאיו לא ישבעו־לחם׃

15[שרידו כ] (רידיו ק) במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה׃

16אם־יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש׃

17יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק׃

18בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר׃

19עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו׃

20תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה׃

21ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו׃

22וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח׃

23ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו׃