1ויען צפר הנעמתי ויאמר׃

2הרב דברים לא יענה ואם־איש שפתים יצדק׃

3בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם׃

4ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך׃

5ואולם מי־יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך׃

6ויגד־לך ׀ תעלמות חכמה כי־כפלים לתושיה ודע כי־ישה לך אלוה מעונך׃

7החקר אלוה תמצא אם עד־תכלית שדי תמצא׃

8גבהי מים מה־תפעל עמקה משאול מה־תדע׃

9ארכה מארץ מדה ורחבה מני־ים׃

10אם־יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו׃

11כי־הוא ידע מתי־שוא וירא־און ולא יתבונן׃

12ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד׃

13אם־אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך׃

14אם־און בידך הרחיקהו ואל־תשכן באהליך עולה׃

15כי־אז ׀ תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא׃

16כי־אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר׃

17ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה׃

18ובטחת כי־יש תקוה וחפרת לבטח תשכב׃

19ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים׃

20ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח־נפש׃ פ