1אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן־שמן׃ 2ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם־יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים׃ 3ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו־נא ביני ובין כרמי׃ 4מה־לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים׃ 5ועתה אודיעה־נא אתכם את אשר־אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס׃ 6ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר׃ 7כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה׃ ס 8הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ׃ 9באזני יהוה צבאות אם־לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב׃ 10כי עשרת צמדי־כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה׃ פ 11הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם׃ 12והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו׃ 13לכן גלה עמי מבלי־דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא׃ 14לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי־חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה׃ 15וישח אדם וישפל־איש ועיני גבהים תשפלנה׃ 16ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה׃ 17ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו׃ 18הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה׃ 19האמרים ימהר ׀ יחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל ונדעה׃ ס 20הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר׃ ס 21הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים׃ 22הוי גבורים לשתות יין ואנשי־חיל למסך שכר׃ 23מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו׃ ס 24לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש־ישראל נאצו׃ 25על־כן חרה אף־יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה׃ 26ונשא־נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא׃ 27אין־עיף ואין־כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו׃ 28אשר חציו שנונים וכל־קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה׃ 29שאגה לו כלביא [ושאג כ] (ישאג ק) ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל׃ 30וינהם עליו ביום ההוא כנהמת־ים ונבט לארץ והנה־חשך צר ואור חשך בעריפיה׃ פ |
    |