1משא גיא חזיון מה־לך אפוא כי־עלית כלך לגגות׃ 2תשאות ׀ מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי־חרב ולא מתי מלחמה׃ 3כל־קציניך נדדו־יחד מקשת אסרו כל־נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו׃ 4על־כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל־תאיצו לנחמני על־שד בת־עמי׃ 5כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל־ההר׃ 6ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן׃ 7ויהי מבחר־עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה׃ 8ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל־נשק בית היער׃ 9ואת בקיעי עיר־דוד ראיתם כי־רבו ותקבצו את־מי הברכה התחתונה׃ 10ואת־בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה׃ 11ומקוה ׀ עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל־עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם׃ 12ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק׃ 13והנה ׀ ששון ושמחה הרג ׀ בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות׃ 14ונגלה באזני יהוה צבאות אם־יכפר העון הזה לכם עד־תמתון אמר אדני יהוה צבאות׃ פ 15כה אמר אדני יהוה צבאות לך־בא אל־הסכן הזה על־שבנא אשר על־הבית׃ 16מה־לך פה ומי לך פה כי־חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו׃ 17הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׃ 18צנוף יצנפך צנפה כדור אל־ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך׃ 19והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך׃ 20והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן־חלקיהו׃ 21והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה׃ 22ונתתי מפתח בית־דוד על־שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח׃ 23ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו׃ 24ותלו עליו כל ׀ כבוד בית־אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל־כלי הנבלים׃ 25ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר־עליה כי יהוה דבר׃ ס |
    |