1שמעו־זאת הכהנים והקשיבו ׀ בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי־פח הייתם למצפה ורשת פרושה על־תבור׃ 2ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם׃ 3אני ידעתי אפרים וישראל לא־נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל׃ 4לא יתנו מעלליהם לשוב אל־אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת־יהוה לא ידעו׃ 5וענה גאון־ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם־יהודה עמם׃ 6בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את־יהוה ולא ימצאו חלץ מהם׃ 7ביהוה בגדו כי־בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את־חלקיהם׃ ס 8תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין׃ 9אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה׃ 10היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי׃ 11עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי־צו׃ 12ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה׃ 13וירא אפרים את־חליו ויהודה את־מזרו וילך אפרים אל־אשור וישלח אל־מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא־יגהה מכם מזור׃ 14כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל׃ 15אלך אשובה אל־מקומי עד אשר־יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני׃ |
    |