1ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל־אשר־לו ולוט עמו הנגבה׃ 2ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב׃ 3וילך למסעיו מנגב ועד־בית־אל עד־המקום אשר־היה שם [אהלה כ] (אהלו ק) בתחלה בין בית־אל ובין העי׃ 4אל־מקום המזבח אשר־עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה׃ 5וגם־ללוט ההלך את־אברם היה צאן־ובקר ואהלים׃ 6ולא־נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי־היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו׃ 7ויהי־ריב בין רעי מקנה־אברם ובין רעי מקנה־לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ׃ 8ויאמר אברם אל־לוט אל־נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רעי ובין רעיך כי־אנשים אחים אנחנו׃ 9הלא כל־הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם־השמאל ואימנה ואם־הימין ואשמאילה׃ 10וישא־לוט את־עיניו וירא את־כל־ככר הירדן כי כלה משקה לפני ׀ שחת יהוה את־סדם ואת־עמרה כגן־יהוה כארץ מצרים באכה צער׃ 11ויבחר־לו לוט את כל־ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו׃ 12אברם ישב בארץ־כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד־סדם׃ 13ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד׃ 14ויהוה אמר אל־אברם אחרי הפרד־לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן־המקום אשר־אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה׃ 15כי את־כל־הארץ אשר־אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד־עולם׃ 16ושמתי את־זרעך כעפר הארץ אשר ׀ אם־יוכל איש למנות את־עפר הארץ גם־זרעך ימנה׃ 17קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה׃ 18ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן־שם מזבח ליהוה׃ פ |