1לא תשא שמע שוא אל־תשת ידך עם־רשע להית עד חמס׃ ס 2לא־תהיה אחרי־רבים לרעת ולא־תענה על־רב לנטת אחרי רבים להטת׃ 3ודל לא תהדר בריבו׃ ס

4כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו׃ ס 5כי־תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו׃ ס

6לא תטה משפט אבינך בריבו׃ 7מדבר־שקר תרחק ונקי וצדיק אל־תהרג כי לא־אצדיק רשע׃

8ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים׃

9וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את־נפש הגר כי־גרים הייתם בארץ מצרים׃

10ושש שנים תזרע את־ארצך ואספת את־תבואתה׃ 11והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן־תעשה לכרמך לזיתך׃

12ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן־אמתך והגר׃ 13ובכל אשר־אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על־פיך׃

14שלש רגלים תחג לי בשנה׃ 15את־חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי־בו יצאת ממצרים ולא־יראו פני ריקם׃ 16וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את־מעשיך מן־השדה׃ 17שלש פעמים בשנה יראה כל־זכורך אל־פני האדן ׀ יהוה׃

18לא־תזבח על־חמץ דם־זבחי ולא־ילין חלב־חגי עד־בקר׃

19ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא־תבשל גדי בחלב אמו׃ ס

20הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל־המקום אשר הכנתי׃ 21השמר מפניו ושמע בקלו אל־תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו׃ 22כי אם־שמע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר ואיבתי את־איביך וצרתי את־צרריך׃ 23כי־ילך מלאכי לפניך והביאך אל־האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו׃ 24לא־תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם׃ 25ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את־לחמך ואת־מימיך והסרתי מחלה מקרבך׃ 26לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את־מספר ימיך אמלא׃ 27את־אימתי אשלח לפניך והמתי את־כל־העם אשר תבא בהם ונתתי את־כל־איביך אליך ערף׃ 28ושלחתי את־הצרעה לפניך וגרשה את־החוי את־הכנעני ואת־החתי מלפניך׃ 29לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן־תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה׃ 30מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את־הארץ׃ 31ושתי את־גבלך מים־סוף ועד־ים פלשתים וממדבר עד־הנהר כי ׀ אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך׃ 32לא־תכרת להם ולאלהיהם ברית׃ 33לא ישבו בארצך פן־יחטיאו אתך לי כי תעבד את־אלהיהם כי־יהיה לך למוקש׃ פ