1כה אמר יהוה על־שלשה פשעי מואב ועל־ארבעה לא אשיבנו על־שרפו עצמות מלך־אדום לשיד׃ 2ושלחתי־אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר׃ 3והכרתי שופט מקרבה וכל־שריה אהרוג עמו אמר יהוה׃ פ 4כה אמר יהוה על־שלשה פשעי יהודה ועל־ארבעה לא אשיבנו על־מאסם את־תורת יהוה וחקיו לא שמרו ויתעום כזביהם אשר־הלכו אבותם אחריהם׃ 5ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמנות ירושלם׃ פ 6כה אמר יהוה על־שלשה פשעי ישראל ועל־ארבעה לא אשיבנו על־מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים׃ 7השאפים על־עפר־ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל־הנערה למען חלל את־שם קדשי׃ 8ועל־בגדים חבלים יטו אצל כל־מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם׃ 9ואנכי השמדתי את־האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת׃ 10ואנכי העליתי אתכם מארץ מצרים ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה לרשת את־ארץ האמרי׃ 11ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזרים האף אין־זאת בני ישראל נאם־יהוה׃ 12ותשקו את־הנזרים יין ועל־הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו׃ 13הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר׃ 14ואבד מנוס מקל וחזק לא־יאמץ כחו וגבור לא־ימלט נפשו׃ 15ותפש הקשת לא יעמד וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו׃ 16ואמיץ לבו בגבורים ערום ינוס ביום־ההוא נאם־יהוה׃ פ |
    |