1ויסף אף־יהוה לחרות בישראל ויסת את־דוד בהם לאמר לך מנה את־ישראל ואת־יהודה׃ 2ויאמר המלך אל־יואב ׀ שר־החיל אשר־אתו שוט־נא בכל־שבטי ישראל מדן ועד־באר שבע ופקדו את־העם וידעתי את מספר העם׃ ס 3ויאמר יואב אל־המלך ויוסף יהוה אלהיך אל־העם כהם ׀ וכהם מאה פעמים ועיני אדני־המלך ראות ואדני המלך למה חפץ בדבר הזה׃ 4ויחזק דבר־המלך אל־יואב ועל שרי החיל ויצא יואב ושרי החיל לפני המלך לפקד את־העם את־ישראל׃ 5ויעברו את־הירדן ויחנו בערוער ימין העיר אשר בתוך־הנחל הגד ואל־יעזר׃ 6ויבאו הגלעדה ואל־ארץ תחתים חדשי ויבאו דנה יען וסביב אל־צידון׃ 7ויבאו מבצר־צר וכל־ערי החוי והכנעני ויצאו אל־נגב יהודה באר שבע׃ 8וישטו בכל־הארץ ויבאו מקצה תשעה חדשים ועשרים יום ירושלם׃ 9ויתן יואב את־מספר מפקד־העם אל־המלך ותהי ישראל שמנה מאות אלף איש־חיל שלף חרב ואיש יהודה חמש־מאות אלף איש׃

10ויך לב־דוד אתו אחרי־כן ספר את־העם ס ויאמר דוד אל־יהוה חטאתי מאד אשר עשיתי ועתה יהוה העבר־נא את־עון עבדך כי נסכלתי מאד׃ 11ויקם דוד בבקר פ ודבר־יהוה היה אל־גד הנביא חזה דוד לאמר׃ 12הלוך ודברת אל־דוד כה אמר יהוה שלש אנכי נוטל עליך בחר־לך אחת־מהם ואעשה־לך׃ 13ויבא־גד אל־דוד ויגד־לו ויאמר לו התבוא לך שבע שנים ׀ רעב ׀ בארצך אם־שלשה חדשים נסך לפני־צריך והוא רדפך ואם־היות שלשת ימים דבר בארצך עתה דע וראה מה־אשיב שלחי דבר׃ ס 14ויאמר דוד אל־גד צר־לי מאד נפלה־נא ביד־יהוה כי־רבים [רחמו כ] (רחמיו ק) וביד־אדם אל־אפלה׃

15ויתן יהוה דבר בישראל מהבקר ועד־עת מועד וימת מן־העם מדן ועד־באר שבע שבעים אלף איש׃ 16וישלח ידו המלאך ׀ ירושלם לשחתה וינחם יהוה אל־הרעה ויאמר למלאך המשחית בעם רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה היה עם־גרן [האורנה כ] (הארונה ק) היבסי׃ ס 17ויאמר דוד אל־יהוה בראתו ׀ את־המלאך ׀ המכה בעם ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי ובבית אבי׃ פ

18ויבא־גד אל־דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם ליהוה מזבח בגרן [ארניה כ] (ארונה ק) היבסי׃ 19ויעל דוד כדבר־גד כאשר צוה יהוה׃ 20וישקף ארונה וירא את־המלך ואת־עבדיו עברים עליו ויצא ארונה וישתחו למלך אפיו ארצה׃ 21ויאמר ארונה מדוע בא אדני־המלך אל־עבדו ויאמר דוד לקנות מעמך את־הגרן לבנות מזבח ליהוה ותעצר המגפה מעל העם׃ 22ויאמר ארונה אל־דוד יקח ויעל אדני המלך הטוב [בעינו כ] (בעיניו ק) ראה הבקר לעלה והמרגים וכלי הבקר לעצים׃ 23הכל נתן ארונה המלך למלך ס ויאמר ארונה אל־המלך יהוה אלהיך ירצך׃ 24ויאמר המלך אל־ארונה לא כי־קנו אקנה מאותך במחיר ולא אעלה ליהוה אלהי עלות חנם ויקן דוד את־הגרן ואת־הבקר בכסף שקלים חמשים׃ 25ויבן שם דוד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויעתר יהוה לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל׃