1ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את־בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה׃ 2וישלח את־אליקים אשר־על־הבית ושבנא הספר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים אל־ישעיהו הנביא בן־אמוץ׃ 3ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום־צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד־משבר וכח אין ללדה׃ 4אולי ישמע יהוה אלהיך את ׀ כל־דברי רב־שקה אשר שלחו מלך־אשור ׀ אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה׃ 5ויבאו עבדי המלך חזקיהו אל־ישעיהו׃ 6ויאמר להם ישעיהו כה תאמרון אל־אדניכם כה ׀ אמר יהוה אל־תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך־אשור אתי׃ 7הנני נתן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו׃

8וישב רב־שקה וימצא את־מלך אשור נלחם על־לבנה כי שמע כי נסע מלכיש׃ 9וישמע אל־תרהקה מלך־כוש לאמר הנה יצא להלחם אתך וישב וישלח מלאכים אל־חזקיהו לאמר׃ 10כה תאמרון אל־חזקיהו מלך־יהודה לאמר אל־ישאך אלהיך אשר אתה בטח בו לאמר לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור׃ 11הנה ׀ אתה שמעת את אשר עשו מלכי אשור לכל־הארצות להחרימם ואתה תנצל׃ 12ההצילו אתם אלהי הגוים אשר שחתו אבותי את־גוזן ואת־חרן ורצף ובני־עדן אשר בתלאשר׃ 13איו מלך־חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה׃

14ויקח חזקיהו את־הספרים מיד המלאכים ויקראם ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה׃ פ 15ויתפלל חזקיהו לפני יהוה ויאמר יהוה אלהי ישראל ישב הכרבים אתה־הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את־השמים ואת־הארץ׃ 16הטה יהוה ׀ אזנך ושמע פקח יהוה עיניך וראה ושמע את דברי סנחריב אשר שלחו לחרף אלהים חי׃ 17אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את־הגוים ואת־ארצם׃ 18ונתנו את־אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם־מעשה ידי־אדם עץ ואבן ויאבדום׃ 19ועתה יהוה אלהינו הושיענו נא מידו וידעו כל־ממלכות הארץ כי אתה יהוה אלהים לבדך׃ ס

20וישלח ישעיהו בן־אמוץ אל־חזקיהו לאמר כה־אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל־סנחרב מלך־אשור שמעתי׃

21זה הדבר אשר־דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת־ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם׃

22את־מי חרפת וגדפת ועל־מי הרימות קול ותשא מרום עיניך על־קדוש ישראל׃

23ביד מלאכיך חרפת ׀ אדני ותאמר [ברכב כ] (ברב ק) רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחור ברשיו ואבואה מלון קצה יער כרמלו׃

24אני קרתי ושתיתי מים זרים ואחרב בכף־פעמי כל יארי מצור׃

25הלא־שמעת למרחוק אתה עשיתי למימי קדם ויצרתיה עתה הביאתיה ותהי להשות גלים נצים ערים בצרות׃

26וישביהן קצרי־יד חתו ויבשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדפה לפני קמה׃

27ושבתך וצאתך ובאך ידעתי ואת התרגזך אלי׃

28יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשבתיך בדרך אשר־באת בה׃

29וזה־לך האות אכול השנה ספיח ובשנה השנית סחיש ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים ואכלו פרים׃ 30ויספה פליטת בית־יהודה הנשארה שרש למטה ועשה פרי למעלה׃ 31כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה (צבאות ק) תעשה־זאת׃ ס

32לכן כה־אמר יהוה אל־מלך אשור לא יבא אל־העיר הזאת ולא־יורה שם חץ ולא־יקדמנה מגן ולא־ישפך עליה סללה׃ 33בדרך אשר־יבא בה ישוב ואל־העיר הזאת לא יבא נאם־יהוה׃ 34וגנותי אל־העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי׃

35ויהי בלילה ההוא ויצא ׀ מלאך יהוה ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים׃ 36ויסע וילך וישב סנחריב מלך־אשור וישב בנינוה׃ 37ויהי הוא משתחוה בית ׀ נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר (בניו ק) הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר־חדן בנו תחתיו׃ פ