1בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא מלך־ישראל על־יהודה ויבן את־הרמה לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה׃ 2ויצא אסא כסף וזהב מאצרות בית יהוה ובית המלך וישלח אל־בן־הדד מלך ארם היושב בדרמשק לאמר׃ 3ברית ביני ובינך ובין אבי ובין אביך הנה שלחתי לך כסף וזהב לך הפר בריתך את־בעשא מלך ישראל ויעלה מעלי׃ 4וישמע בן הדד אל־המלך אסא וישלח את־שרי החילים אשר־לו אל־ערי ישראל ויכו את־עיון ואת־דן ואת אבל מים ואת כל־מסכנות ערי נפתלי׃ 5ויהי כשמע בעשא ויחדל מבנות את־הרמה וישבת את־מלאכתו׃ ס 6ואסא המלך לקח את־כל־יהודה וישאו את־אבני הרמה ואת־עציה אשר בנה בעשא ויבן בהם את־גבע ואת־המצפה׃ ס 7ובעת ההיא בא חנני הראה אל־אסא מלך יהודה ויאמר אליו בהשענך על־מלך ארם ולא נשענת על־יהוה אלהיך על־כן נמלט חיל מלך־ארם מידך׃ 8הלא הכושים והלובים היו לחיל ׀ לרב לרכב ולפרשים להרבה מאד ובהשענך על־יהוה נתנם בידך׃ 9כי יהוה עיניו משטטות בכל־הארץ להתחזק עם־לבבם שלם אליו נסכלת על־זאת כי מעתה יש עמך מלחמות׃ 10ויכעס אסא אל־הראה ויתנהו בית המהפכת כי־בזעף עמו על־זאת וירצץ אסא מן־העם בעת ההיא׃ 11והנה דברי אסא הראשונים והאחרונים הנם כתובים על־ספר המלכים ליהודה וישראל׃ 12ויחלא אסא בשנת שלושים ותשע למלכותו ברגליו עד־למעלה חליו וגם־בחליו לא־דרש את־יהוה כי ברפאים׃ 13וישכב אסא עם־אבתיו וימת בשנת ארבעים ואחת למלכו׃ 14ויקברהו בקברתיו אשר כרה־לו בעיר דויד וישכיבהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים מרקחים במרקחת מעשה וישרפו־לו שרפה גדולה עד־למאד׃ פ |