1ויקבצו פלשתים את־כל־מחניהם אפקה וישראל חנים בעין אשר ביזרעאל׃ 2וסרני פלשתים עברים למאות ולאלפים ודוד ואנשיו עברים באחרנה עם־אכיש׃ 3ויאמרו שרי פלשתים מה העברים האלה ויאמר אכיש אל־שרי פלשתים הלוא־זה דוד עבד ׀ שאול מלך־ישראל אשר היה אתי זה ימים או־זה שנים ולא־מצאתי בו מאומה מיום נפלו עד־היום הזה׃ פ 4ויקצפו עליו שרי פלשתים ויאמרו לו שרי פלשתים השב את־האיש וישב אל־מקומו אשר הפקדתו שם ולא־ירד עמנו במלחמה ולא־יהיה־לנו לשטן במלחמה ובמה יתרצה זה אל־אדניו הלוא בראשי האנשים ההם׃

5הלוא־זה דוד אשר יענו־לו במחלות לאמר הכה שאול באלפיו ודוד [ברבבתו כ] (ברבבתיו׃ ק) ס

6ויקרא אכיש אל־דוד ויאמר אליו חי־יהוה כי־ישר אתה וטוב בעיני צאתך ובאך אתי במחנה כי לא־מצאתי בך רעה מיום באך אלי עד־היום הזה ובעיני הסרנים לא־טוב אתה׃ 7ועתה שוב ולך בשלום ולא־תעשה רע בעיני סרני פלשתים׃ ס 8ויאמר דוד אל־אכיש כי מה עשיתי ומה־מצאת בעבדך מיום אשר הייתי לפניך עד היום הזה כי לא אבוא ונלחמתי באיבי אדני המלך׃ 9ויען אכיש ויאמר אל־דוד ידעתי כי טוב אתה בעיני כמלאך אלהים אך שרי פלשתים אמרו לא־יעלה עמנו במלחמה׃ 10ועתה השכם בבקר ועבדי אדניך אשר־באו אתך והשכמתם בבקר ואור לכם ולכו׃ 11וישכם דוד הוא ואנשיו ללכת בבקר לשוב אל־ארץ פלשתים ופלשתים עלו יזרעאל׃ ס