1ויהי דבר־יהוה אל־יהוא בן־חנני על־בעשא לאמר׃ 2יען אשר הרימתיך מן־העפר ואתנך נגיד על עמי ישראל ותלך ׀ בדרך ירבעם ותחטא את־עמי ישראל להכעיסני בחטאתם׃ 3הנני מבעיר אחרי בעשא ואחרי ביתו ונתתי את־ביתך כבית ירבעם בן־נבט׃ 4המת לבעשא בעיר יאכלו הכלבים והמת לו בשדה יאכלו עוף השמים׃

5ויתר דברי בעשא ואשר עשה וגבורתו הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃

6וישכב בעשא עם־אבתיו ויקבר בתרצה וימלך אלה בנו תחתיו׃ 7וגם ביד־יהוא בן־חנני הנביא דבר־יהוה היה אל־בעשא ואל־ביתו ועל כל־הרעה ׀ אשר־עשה ׀ בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיו להיות כבית ירבעם ועל אשר־הכה אתו׃ פ

8בשנת עשרים ושש שנה לאסא מלך יהודה מלך אלה בן־בעשא על־ישראל בתרצה שנתים׃ 9ויקשר עליו עבדו זמרי שר מחצית הרכב והוא בתרצה שתה שכור בית ארצא אשר על־הבית בתרצה׃ 10ויבא זמרי ויכהו וימיתהו בשנת עשרים ושבע לאסא מלך יהודה וימלך תחתיו׃ 11ויהי במלכו כשבתו על־כסאו הכה את־כל־בית בעשא לא־השאיר לו משתין בקיר וגאליו ורעהו׃

12וישמד זמרי את כל־בית בעשא כדבר יהוה אשר דבר אל־בעשא ביד יהוא הנביא׃ 13אל כל־חטאות בעשא וחטאות אלה בנו אשר חטאו ואשר החטיאו את־ישראל להכעיס את־יהוה אלהי ישראל בהבליהם׃ 14ויתר דברי אלה וכל־אשר עשה הלוא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ פ

15בשנת עשרים ושבע שנה לאסא מלך יהודה מלך זמרי שבעת ימים בתרצה והעם חנים על־גבתון אשר לפלשתים׃ 16וישמע העם החנים לאמר קשר זמרי וגם הכה את־המלך וימלכו כל־ישראל את־עמרי שר־צבא על־ישראל ביום ההוא במחנה׃ 17ויעלה עמרי וכל־ישראל עמו מגבתון ויצרו על־תרצה׃ 18ויהי כראות זמרי כי־נלכדה העיר ויבא אל־ארמון בית־המלך וישרף עליו את־בית־מלך באש וימת׃ 19על־ [חטאתו כ] (חטאתיו ק) אשר חטא לעשות הרע בעיני יהוה ללכת בדרך ירבעם ובחטאתו אשר עשה להחטיא את־ישראל׃ 20ויתר דברי זמרי וקשרו אשר קשר הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ פ

21אז יחלק העם ישראל לחצי חצי העם היה אחרי תבני בן־גינת להמליכו והחצי אחרי עמרי׃ 22ויחזק העם אשר אחרי עמרי את־העם אשר אחרי תבני בן־גינת וימת תבני וימלך עמרי׃ פ 23בשנת שלשים ואחת שנה לאסא מלך יהודה מלך עמרי על־ישראל שתים עשרה שנה בתרצה מלך שש־שנים׃ 24ויקן את־ההר שמרון מאת שמר בככרים כסף ויבן את־ההר ויקרא את־שם העיר אשר בנה על שם־שמר אדני ההר שמרון׃

25ויעשה עמרי הרע בעיני יהוה וירע מכל אשר לפניו׃ 26וילך בכל־דרך ירבעם בן־נבט [ובחטאתיו כ] (ובחטאתו ק) אשר החטיא את־ישראל להכעיס את־יהוה אלהי ישראל בהבליהם ׃ 27ויתר דברי עמרי אשר עשה וגבורתו אשר עשה הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 28וישכב עמרי עם־אבתיו ויקבר בשמרון וימלך אחאב בנו תחתיו׃ פ

29ואחאב בן־עמרי מלך על־ישראל בשנת שלשים ושמנה שנה לאסא מלך יהודה וימלך אחאב בן־עמרי על־ישראל בשמרון עשרים ושתים שנה׃ 30ויעש אחאב בן־עמרי הרע בעיני יהוה מכל אשר לפניו׃

31ויהי הנקל לכתו בחטאות ירבעם בן־נבט ויקח אשה את־איזבל בת־אתבעל מלך צידנים וילך ויעבד את־הבעל וישתחו לו׃ 32ויקם מזבח לבעל בית הבעל אשר בנה בשמרון׃ 33ויעש אחאב את־האשרה ויוסף אחאב לעשות להכעיס את־יהוה אלהי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו׃ 34בימיו בנה חיאל בית האלי את־יריחה באבירם בכרו יסדה [ובשגיב כ] (ובשגוב ק) צעירו הציב דלתיה כדבר יהוה אשר דבר ביד יהושע בן־נון׃ ס